#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תעו. למסקנא משנתנו הגוזל את חבירו שוה פרוטה ונשבע לו יוליכנו אחריו אפילו למדי, האם היא גם לשיטת ר""ע שבגזל אחד מחמשה חייב לשלם לכל אחד אף בלא שנשבע ומדוע? "	"הגמ' מחלקת ששאני מתניתין דכיון שידע למאן גזליה ואודי ליה כיון דאפשר לאהדורי ממונא למריה הוה ליה כמאן דאמר ליה יהיו לי המעות כפקדון בידך ונחשב כאילו השיב לו את הגזילה. אבל אם נשבע לשקר אע""ג דקאמר ליה יהיו לי בידך כיון שבעי כפרה לא סגי עד דמטי לידיה. רש""י (בד""ה אלא אמר רבא) ביאר שתירוץ זה הוא גם לשיטת ר""ע ומשנתנו גם כשיטת ר""ע ומה שר""ע אמר שבגזל אחד מחמשה צריך לתת לכולם אף בלא שנשבע הוא משום שלא ידע ממי גזל, וכדי לצאת ידי חובה צריך ליתן לכולם. והתוס' (ד""ה אמר רבא) כתבו שלספרים דל""ג אלא תירוץ זה הוא רק לשיטת ר""ט. ובתחילה פירשו שלדעת ר""ע אין סברא לחלק בין הקנסות וכיון שקנסו את הגוזל מאחד מחמשה לשלם לכל אחד אף בלא שנשבע הוא הדין שיקנסו כשיודע ממי גזל ואף הודה לו שיתחייב להוליכה אחריו למדי אפילו כשלא נשבע. ולמסקנא פירשו שמשנתנו מיירי באופן שלא הודה הגזלן בפני הנגזל אלא בפני עדים ובאופן זה גם אם לא נשבע לא נעשית הגזילה כפקדון וצריך להוליכה אחריו למדי."	"ב""ק קד. ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תעז. לרבה ששליח שעשאו בעדים לא הוי שליח דה""ק איניש מהימנא<br>הוא וכו' מדוע אין הנפקד פטור מאונסי הדרך שהרי מסר הפקדון לאדם נאמן? "	"תירצו התוס' (ד""ה הכי) דאפילו הנפקד עצמו הביאו בדרך ונאנס חייב דפשיעה הוא עושה שמוליכו בדרך במקום פלוני שיש בו סכנה ובע""כ חייב לשמור עד שיחזירנו לו בישוב במקום שהפקידו אצלו <sup>קפא</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קפא.  והרשב""א  (ד""ה ליתני)  תירץ שאם אירע בו דבר שהשומר הראשון חייב בו והשני פטור לא נפטר הראשון מחיובו.</span>"	"ב""ק תוס' קד."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תעח. באר קושית הגמ' אי דלא עשאו בעדים מנא ידעינן. 	"רש""י פירש מנא ידעינן דשלוחו הוא דקרי ליה מתניתין שלוחו <sup>קפב</sup>. התוס' (ד""ה אי) פירשו שהקושיא על המשאיל כיצד מסר לו ומנין ידע שהוא שליח של השואל.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קפב.  והרשב""א  (ד""ה הא)  פירש שלשון המשנה ששלחה ביד שלוחו, שלוחו הידוע עכשו שהוא שלוחו קאמר, ולא שימצא אחר כך בהודאת בעל הפרה קאמר, ומנא ידעינן אי לאו שעשאו בעדים ועדים מעידים עליו עכשו שהוא עשאו שליח בפניהם.</span>"	"ב""ק קד. ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תעט. משנתנו שהגוזל את חבירו לא יתן לשלוחו, באיזה שליח מדובר?<br>	"לרבה שעשאו שליח בפני עדים. לרבי יוחנן ורבי אלעזר כשביקש מחבירו שימציא לו לגזלן את עצמו לומר לו אם תרצה לשלוח כלום לפלוני שלח בידי א""נ בשכירו ולקיטו שלא מינהו שליח בעדים."	"ב""ק קד."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תפ. באלו אופנים לכו""ע יכול הנפקד לשלוח הפקדון ע""י שליח ולהפטר? "	"רש""י (ד""ה פטור) והתוס' (ד""ה שליח) כתבו שמבואר במשנה בהשואל דמהני כשיאמר המפקיד לנפקד לשלוח ע""י שלוחו. א""נ שיקנה המפקיד את המעות לשלוחו ואחר שיקבל השליח את המעות מהנפקד יכתוב לו התקבלתי <sup>קפג</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קפג.  והרשב""א  (ד""ה אמר וד""ה אלא)  כתב שיכתוב לו הרשאה ויכתוב לו זיל דון ואפיק לנפשך ושיקנה לו את ההרשאה אגב קרקע.</span>"	"ב""ק קד. - קד:"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תפא. תניא נשבעו הוא ואביו משלם ומדוע הדין כן? <br>קרן ואינו משלם חומש. איך מדובר?	"כשלא הודה האב והודה הבן ואין הגזילה קיימת והניח האב קרקעות שהם אחריות נכסים. ואינו משלם חומש כדאמר רב הונא בריה דר' יהושע שאין משלמים חומש על כפירת שעבוד קרקעות. והתוס' (ד""ה מלוה) גרסו דמיירי שעמד בדין ופירשו דמיירי שעמד האב בדין לאחר שבועה וחייבוהו ע""י עדים שבאופן זה אינו חייב חומש, ומכח עדות העדים נתחייב האב בתשלומי הגזילה והשתעבדו נכסיו. ובא ליישב למ""ד שיעבודא לאו דאורייתא מדוע<br>גובה מהיורשים מדאורייתא.<br>רבא פירש דהכא בגזילה קיימת ומיירי שהיתה דיסקייא של אביו מופקדת ביד אחרים וגזילה זו בתוכה, קרן משלם שהרי הגזילה קיימת אבל חומש אינו משלם שבאמת נשבע שהרי לא ידע שהגזילה קיימת ואין משלמים חומש על שגגת הפקדון <sup>קפד</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קפד.  כתב הרשב""א  (ד""ה כגון)  שהראב""ד הקשה שא""כ למה הברייתא פטרה דוקא בבן הרי גם האב אם לא ידע צ""ל פטור ותירץ דאיכא למימר כגון שהיה הבן יודע הגזילה קיימת בדיסקיא, אבל לא היה יודע אם היתה פקדון או מתנה לאותו שליש, לגבי האב כזדון הפקדון הוא , דאיבעיא ליה למירמי אנפשיה או למיתבעיה לנפקד, אבל גבי יורש ליכא למימר הכי, ושגגת הפקדון הוא ופטור.</span>"	"ב""ק קד: - קה. ותוס'"		
